חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"א 8619/10

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
8619-10
7.11.2012
בפני :
1. ע' ארבל
2. ח' מלצר
3. י' עמית


- נגד -
:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד יוסף הוד
:
ה.ג.
עו"ד אורן גוהר
עו"ד מירב חן
פסק-דין

השופט י' עמית:

           ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.10.2010 (כב' סגן הנשיאה ש' ברלינר) בת"א 831-07.

תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.        המשיב והמערער שכנגד (להלן ולמען הנוחות: המשיב), יליד 20.4.1990, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.7.2007. המערערת והמשיבה שכנגד (להלן ולמען הנוחות: המערערת) הייתה מבטחת הרכב במועד התאונה והיא חבה בפיצוי המשיב. ביום התאונה היה המשיב בן 17 ושלושה חודשים ולטענתו, עמד בפתחה של קריירה ככדורגלן מקצועי, כמי שהיה חלוץ מצטיין בקבוצת הנוער של מכבי חיפה ושיחק בנבחרת ישראל לנוער.

2.        המשיב הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) ובית משפט קמא מינה מספר מומחים רפואיים.

           ד"ר אנג'ל, המומחה בתחום האורתופדי, העמיד נכותו הצמיתה של המשיב על 10% בגין הגבלה בתנועת הכתף ו-10% בגין הגבלה בתנועת המרפק, בהתאמה לפי סעיפים 41(4)ב ו-41(8) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

            פרופ' אהוד קליין בתחום הפסיכיאטרי, קבע כי המשיב סובל מ-10% נכות לפי סעיף 34(ב) לתקנות, בגין תגובת הסתגלות מתמשכת עם תסמינים דיכאוניים. המומחה העיר כי ייתכן שטיפול נפשי יביא לשיפור במצבו של המשיב והשאיר לשיקול דעתו של בית המשפט אם לקבוע למשיב נכות זמנית בלבד.

           פרופ' מילר, המומחה בתחום העיניים, קבע כי אכן נגרמה למשיב פגיעה בפניו וכחודש לאחר התאונה נמצא כי הוא סובל מראייה ירודה בעינו השמאלית והתלונן על דמעת וטשטוש בעינו השמאלית. בחלוף כשנה וחצי מהתאונה המשיב סובל מקוצר ראיה קלה המתוקן היטב על ידי משקפיים ולא נותרה לו נכות בתחום הראייה.

           על סמך חוות הדעת העמיד בית משפט קמא את הנכות הרפואית המשוקללת של המשיב על 27.1%, מתוכם 19% נכות אורתופדית.

3.        בית המשפט העריך את נזקו של המשיב כדלקמן: בגין נזק בלתי ממוני (8 ימי אשפוז) - 51,018 ש"ח; בגין הפסד השתכרות, ובהתעלם מקריירת הכדורגל, לפי השכר הממוצע במשק ואבדן כושר השתכרות בשיעור 25% עד לגיל 67 - 620,000 ש"ח;בגין הפסד השתכרות ככדורגלן מקצועי ואבדן הקריירה בתחום זה עד גיל 35 - סכום גלובלי של 1,000,000 ש"ח.

           על פסק הדין שלפנינו נסב הערעור והערעור שכנגד.

טענות הצדדים

4.        המערערת מיקדה את ערעורה אך ורק בפיצוי שנפסק למשיב בראש הנזק של אובדן השתכרות ככדורגלן. לטענתה, לא הוכח שלמשיב היה פוטנציאל השתכרות גבוה ככדורגלן; אובדן יכולת השתכרותו של המשיב ככדורגלן נובע מפציעה ברגלו שאירעה לאחר התאונה וללא קשר לתאונה; בכל מקרה הסכום שנפסק בראש נזק זה מוגזם ומופרז.

5.        המשיב סומך ידיו על קביעתו של בית משפט קמא באשר לכושר השתכרותו הפוטנציאלי כשחקן כדורגל והקשר הסיבתי בין התאונה לגדיעת הקריירה שלו באיבה. בערעור שכנגד הלין המשיב על מיעוט הפיצוי שנפסק לזכותו בכל ראשי הנזק, תוך התמקדות בהפסד ההשתכרות ככדורגלן מקצועי.

הקריירה העתידית של המשיב ככדורגלן

6.        המערערת טוענת כי גם בהנחה שהמשיב גילה כישרון יוצא דופן בכדורגל, ספק אם ניחן במכלול התכונות הנדרשות כדי להפוך לשחקן בוגר בליגת העל או בליגה הלאומית. מאחר שלא הוכח כי היה למשיב פוטנציאל השתכרות ככדורגלן בליגות הגבוהות, ממילא אין לפסוק לו פיצוי בגין אבדן קריירה בתחום זה.

7.        בית משפט קמא ציין בפסק דינו כי הערכת עתידו הספורטיבי של המשיב אכן כרוכה בהשערות ובהערכות. מחד, בחן בית המשפט את הישגיו הגבוהים של המשיב לפני התאונה, המצביעים על סיכויים גבוהים להצטיין ולהצליח בתחום. מאידך, בחן את אותם "סממנים" שיש בהם כדי לעורר ספק אם המשיב ניחן בחוסן הנפשי ובנחישות הנדרשים כדי לבצע את קפיצת המדרגה מקבוצת הנוער לקבוצת הבוגרים לשם קריירה מקצוענית בכדורגל. לאחר שהתרשם מהראיות שהובאו בפניו, כולל עדותו של מאמן הכדורגל במחלקת הנוער של מועדון מכבי חיפה (להלן: המאמן), השתכנע בית המשפט כי למשיב היה עתיד בתחום הכדורגל ורבים הסיכויים כי היה משתלב בקבוצה בוגרת, וכי "הלכה למעשה, קטעה התאונה את הקריירה הספורטיבית של התובע כשחקן כדורגל בכל מה שקשור למשחקים בליגת העל ובליגה הלאומית. אלה הן שתי הליגות שיש עימן השתכרות של ממש, לשחקן."

8.        איני מוצא להתערב במסקנה עובדתית זו, הן מהטעם שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, והן מאחר שמסקנה זו מעוגנת בחומר הראיות. המשיב שיחק בתפקיד חלוץ, היה מלך השערים של קבוצת הנוער של מכבי חיפה, ונחשב לחוד החנית של קבוצתו כפי שעולה מעדות המאמן. המשיב היה חבר סגל של נבחרת ישראל במחלקת נערים א' ואף השתתף במספר משחקים של נבחרת ישראל לנוער. בהתחשב בכך, רשאי היה בית משפט קמא להגיע למסקנה בדבר סיכוייו של המשיב להשתלב בקבוצת בוגרים בליגות הגבוהות.

הקשר הסיבתי בין קטיעת הקריירה לבין התאונה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>